קלפי טארות

אף על פי שזהו השימוש המקובל בהם, אמנות הקריאה בקלפים איננה רק שיטה לגילוי וחיזוי עתיד, כפי שכולנו מכירים. אמנם, עושים שימוש נרחב בטארות ככלי לחיזוי העתיד אלא שמלכתחילה לא נועדו הטארות לכך. הצוענים, למעשה היו הראשונים שהחלו בכך כמקצוע, ויש אומרים כאמצעי מחייה. לעניות דעתי, אין זו מטרתם הגם שיש את האפשרות לחזות מאורעות עתידיים על פי הקלפים. כאשר אני אומרת מאורעות עתידיים, אני אומרת הלך רוח, כלומר, אני אוכל לדעת כי צפוי לי למשל דיכאון, אני אוכל לדעת שצפויה לי שמחה, ואולם לא בהכרח אוכל לחזות אירוע ספציפי אשר יגרום למצב הרוח שלי. יש הטוענים אחרת, וזה בסדר מבחינתי, אולי קטונתי מחוזי עתידות למיניהם. אני נוטה להאמין כי העתיד הוא בבחינת ה"מופלא" ומאמצת את הגישה "במופלא ממך אל תדרוש". אני מניחה כי ניתן 


 בספר שמות, כאשר משה עולה להר סיני ומבקש לקבל את לוחות הברית מהאל, הוא מציב לפניו שאלות דווקא בנושא העתיד, שעל דרך הפשט ניתן לתאר אותם כסיפור נפלא, ואולם, הנה תשובתו של האל למשה באשר לראיית עתיד:

בספר שמות פרק לג, כתוב:
"וַיֹּאמֶר, לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי: כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי....
...כב וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר; וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, עַד-עָבְרִי.
כג וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ."

לא תוכל לראות את פני - פנים - קדימה - עתיד...
פס' כב' - כאשר מתרחש הדבר או נבואה, אנו מוחבאים כבתוך מערה חשוכה עד יעבור זעם.
שכתי כפי עליך - שכותי מלשון סכך, כלומר אפשר לראות הלך רוח דרך הסכך אבל לא תמונה מדויקת או שלמה.
ראית את אחורי - ראית את העבר.
פני לא ייראו - את העתיד לא תוכל לראות.

מכאן, שהזכות לדעת את העתיד, באמת שמורה לאל בלבד, כאשר העתיד הוא בבחינת המופלא, ואנו בני האדם החיים, לעולם לא נוכל לראות אותו בוודאות ולהמשיך לחיות. נוכל אולי לחזות כאמור תבניות עתידיות, לצפות שדברים כאלה או אחרים ייקרו על סמך תבניות העבר, ואולם הוודאות תיתכן רק בדיעבד.

יש לומר באותה נשימה, כי מגידי עתידות למיניהם עשו חייל במרוצת השנים, והדבר מקובל בחוגים לא מעטים, כמו גם יש הטוענים כי השיטה לחיזוי עתיד באמצעות הקלפים מדויקת להפליא.

הקלפים, משמשים מבחינתי להתפתחות רוחנית וצמיחה אישית של העוסק בהם, כמו גם יכולת לסייע לאחרים להתפתח באמצעות הקלפים. בסיפורי ההיסטוריה של הקלפים, אנו למדים כי בראש ובראשונה הם נועדו לאצור בתוכם תורות נסתרות אשר שימשו להתפתחות אזוטרית של המשתמש בהם. על פי תפיסה זו, הקלפים נוצרו על פי תורת הקבלה היהודית, ומסרים ממנה חבויים בקלפים, כמו גם מסרים ממקורות שונים ומגוונים.

אני חושבת שהקלפים הם כלי חכם מאד ואף רב עוצמה ורגיש ביותר. באמצעותם ניתן להגיע להישגים לא מעטים וכאלה שלא יסולאו בפז. נכון שהקלפים אינם הדרך היחידה, ישנה גם הפסיכולוגיה, המסייעת לנתח מצבים ולהגיע אל צפונות הנפש, אלא שהשימוש בקלפים קל יותר, לאחר שאנו מכירים אותם ולומדים טכניקות להשתמש בהם. ניתן לגלות באמצעותם מידע חבוי בנבכי הנפש שלנו ולאפשר לו לצאת לפני השטח, להתמודד איתו, לאמץ או להיפרד מחלקים ממנו, על פי שיקול דעתנו.

אני נוטה להאמין שהקלפים הם כלי לתקשור, כאשר אני מאד נזהרת כשאני משתמשת במושג הזה – תקשור. אני חושבת שבאמצעות הקלפים אנו בעצם מעלים תמונות מתת המודע שלנו, או מהמודע הקולקטיבי, כלומר תודעה קולקטיבית, ובאמצעות תמונות אלה, מתחברים למודע שלנו באופן אחר, ויכולים לאחר ששאבנו את המידע, להבין דפוסי התנהגות שלנו שמסייעים או מכשילים אותנו, ואז להחליט בהתאם. לזה בעצם אני קוראת מודעות עצמית בין היתר.

איך עובדים הקלפים, לאן אנו מתחברים בדיוק, ועוד שאלות שכאלה… אני לא בטוחה שיש מישהו שמסוגל לענות תשובה שתהיה חד משמעית או כזו המקובלת על כולם. אני מאמינה בגלגולי נשמות, ומאמינה שלכל אחד מאיתנו יש המלאך השומר שלו, וכאשר אנו עוסקים בקלפים, אנו בעצם מקבלים מידע מאותו מלאך שומר, כאשר הוא יודע את עברנו ואת עתידנו, אלא שאינני חושבת שאותו מלאך, יוכל לצפות כיצד אנו נתנהג כאשר תתרחש אותה תבנית עתידית שהוא יודע שנחווה בעתיד. על פי גרסה זו, בעצם כל המאורעות שאנו חווים בחיינו, כל הפגישות או בעצם צפויים מראש, שכן הן תוצאות ישירות של זרעים שטמנו אנחנו בעבר שלנו, וכן הכוונה היא לגלגולים קודמים. נשמע לי כמו אבסורד לחשוב שאנו באים הנה לגלול חיים אחד אשר אין לו תכלית, ואחרים ייקראו לזה בעצם "קרמה". קרמה מבחינתי, היא המאורעות הצפויים שלנו בהסתמך על מעשים שלנו בעבר. אלא שמאחר ואין מי שיוכל לצפות את ההתנהגות שלנו בפגישה מסויימת הצפויה לנו על פי הקרמה, הלא הרשות הנתונה. מכאן ההסבר למשפט "הכל צפוי והרשות נתונה".


בברכת אהבה חובקת כל.
גילי